הטיפול הטבעי בנדודי שינה בעזרת חליטת צמחי מרפא מערביים
עודכן: 2 במאי 2022
חליטת "שינה ערבה" מכילה צמחי מרפא יעודיים בעלי פעילות משרת שינה, סדטיבית ומרפה, אשר הוכיחו את יעילותם בטיפול בהפרעות שינה הכוללות קושי בהירדמות, התעוררות תכופה במהלך הלילה או שינה שאינה מאפשרת מנוחה.
מנגנון הפעולה של החליטה:
פעילות משרת שינה (היפנוטית)
הרגעת פעילות יתר של מערכת העצבים במצבים של דאגות, מתחים וחרדות
שחרור והרפייה של מתחים ועוויתות בשרירים ובמערכת העיכול
התוויות טיפוליות:
קשיי הירדמות ויקיצות מרובות הפוגעות ברצף השינה הטבעי
נוקשות וכיווץ של שרירי השלד וכאבים בגוף
הרגעה עצבית עדינה במצבי לחץ נפשי מוגבר, מתח וכעסים
טיפול במצבים של חרדות
כחלק מטיפול במצבים של כאבי ראש ומיגרנות
פעילות הצמחים בפורמולה:
קמומיל (Marticaria Recutita)
הקמומיל הוא צמח מריר-ארומטי, בעל מסורת ארוכת שנים כצמח מרפא ובעל פעילות רפואית מגוונת, לרבות מרגיעה ומפחיתת חרדות (Anxiolytic), נוגדת עווית, משככת כאב ונוגדת דלקת. בהקשר של מצבים המאופיינים בהפרעות שינה, חוסר שקט כללי, חרדות ומתח, השפעתו המרפה של הקמומיל על שרירים חלקים מיוחסת לפלבנואיד אפיגנין ולשמנים האתריים camazulene ו-bisabolol, שהוכיחו פעילות נוגדת עווית חזקה יותר מאשר התרופה Papaverine. לפלבנואידים נוספים השפעה משרת שינה במצבי אינסומניה, נוגדת חרדה ואף דיכאון. מנגנון הפעולה נוגד החרדה מערב היקשרות לקולטנים בנזודיאזפיניים במערכת העצבים המרכזית. המחקר קליני הודגמה פעילות משרת שינה בכ-90% מהנבדקים, זמן קצר לאחר שתיית חליטת קמומיל.במחקר נוסף הודגמה הפחתה משמעותית בזמן הנדרש להירדמות. מיצוי של קמומיל הראה השפעה נוגדת דיכאון והשפעה על החלמה מנטלית מהירה יותר לאחר חשיפה לתנאי סטרס. בניסוי שהשווה את השפעת הצמח לטיפול המקובל בתרופה Diazepam (ואליום) נמצא כי בניגוד אליה, לקמומיל פרופיל בטיחות גבוה ביותר, והוא אינו גורם לתופעות לוואי דוגמת איבוד זיכרון. כצמח מריר-ארומטי, לקומומיל ערך מוסף בטיפול בהפרעות שינה על רקע עוויתות וכאבים במערכת העיכול.
טיליה אירופאית (Tilia Europea)
ברפואת הצמחים המודרנית, מיוחסת לפרחי עץ הטיליה השפעה סדטיבית עדינה, ומשתמשים בהם להשראת שינה שלווה וכן הרגעת מערכת העצבים הנמצאת במצב של "עודף", המתבטא בחרדה, עצבנות וחוסר שקט. לפרחיפ אף השפעה נוגדת עווית היוצרת הרפיה כללית של הגוף, לרבות הרפיה של שרירים חלקים במערכת השלד, כלי הדם, מעברי הנשימה ודרכי העיכול והשתן. ההשפעה הנוגדת עווית והמרגיעה תורמת להפחתת רמת חרדות ומתחים שונים, ותוך כך יוצרת תחושת רוגע, נינוחות ואף שיפור במצב הרוח. במחקר עדכני נמצא קשר בין תרכובות פלבנואידיות בצמח להשפעתו המרגיעה (sedative), כפי שהודגם במספר מבחנים שונים. במחקר נוסף, נראתה היקשרות של הפלבנואיד kaempferol לקולטנים בנזודיאזפיניים. מספר תרכובות אשר בודדו מעלי טיליה הראו פעילות להפחתת הרגישות לכאב וכן פעילות נוגדת דלקת, זאת ללא תופעות לוואי או סימני רעילות כלשהם. השפעתה העצבית של הטיליה הופכת אותה לצמח יעיל במצבים המאופיינים בנדודי שינה, לרבות מקרים חוזרים של סיוטי לילה, יקיצות וחרדות פתאומיות וכחלק מהטיפול בכאבי ראש, מיגרנות ויתר לחץ דם, בפרטי כשהם נובעים ממתח וחוסר שקט.
פסיפלורה (Passiflora Incarnata)
לעלי הפסיפלורה פעילות רפואית משרת שינה, מרגיעה, מרפה ונוגדת עווית ומשככת כאב. הפסיפלורה מותוות לטיפול במצבים המאופיינים במתח וחרדה, נדודי שינה, כאבי ראש, אפילפסיה או "קיבה עצבנית", ואף בתהליך הסרה הדרגתית של תרופות מקבוצת האופיאטים והבנזודיאזפינים. נמצא כי הרכיב הפלבנואידי chrysin אחראי על השפעתו המרגיעה ונוגדת החרדות של הצמח במנגנון של אינטראקציה עם קולטני GABA ובנזודיאזפינים, בעוד שרכיבים אלקלואידיים פועלים לעיכוב האנזים מונואמין-אוקסידאז (MAO). מחקר קליני עדכני בדק את יעילות הטיפול בפורמולה שכללה פסיפלורה, כשותנית וולריאן כחלק מתהליך גמילה מתרופות ממשפחת הבנזודיזפינים, באנשים הסובלים מהפרעות שינה. 74% מהמשתתפים דיווחו על ירידה בתחושת העייפות ועלייה ברמת העשייה והמוטיבציה במשך היום, וכשליש מהמשתתפים הפסיקו כל טיפול לאחר 6 שבועות בשל הטבה משמעותית בתסמינים. במחקר קליני כפול סמיות שבן את השפעתה של חליטת עלי פסיפלורה, נצפה שיפור משמעותי באיכות השינה בהשוואה לפלסבו. נמצא גם כי לשילוב של פסיפלורה כחלק מהטיפול במצבי חרדה כללית, יש יעילות זהה לשימוש בתרופה oxazepam).
כשותית (Humulus Lupulus)
הכישות הוא צמח מריר-ארומטי, והוא משמש למטרות מגוונות בהתאם למערכות ואיברי הגוף עליהם הוא משפיע: מערכת העצבים, הכבד ומערכת העיכול, וכן הלב וכלי הדם. לכישות יכולת הרגעה והשריית שינה חזרה ביותר, הוא נוגד עווית ותורם לתחושת הרפיה כללית ברמה העצבית, מאזן לחץ דם ומשכך כאב. הכישות מותווה למצבים של הפרעות שינה (צמח היפנוטי), חוסר שקט ומתח, היפראקטיביות, פלפיטציות (דפיקות לב), תסמיני גיל המעבר, כאב ראש, יתר לחץ דם וטיפול בבעיות עיכול, בפרט אם הן על רקע עצבי-ריגשי כגון IBS (תסמונת המעי הרגיז) ועצירות. מיצוי של כישות הראה השפעה מרגיעה, משרת שינה ואף נוגדת דיכאון קלה במספר מחקרים. ההשפעה היפנוטית ומשרת השינה מתווכת ע"י שפעול קולטני מלטונין והיקשרות לקולטני GABA-α. בבדיקת אא"ג באנשים שחוו עירור מלאכותי נצפתה עליה בגלי אלפא הגורמים לתחושת רגיעה, וירידה בגלי בטא הקשורים בתחושת עירנות ופעילות מחשבתית. במחקרים נוספים נצפו תוצאות זהות ויעילות גבוהה יותר מאשר פלסבו, בכל הקשור להשפעה על הפעילות החשמלית במוח. הכישות משתלב עם צמחי המרפא בפורמולה ליצירת אפקט סינרגטי ויעיל יותר בטיפול בהפרעות שינה, בפרט על רקע חוסר שקט, כאבי ראש, מעי רגיז ועוד.
מליסה רפואית (Melissa Officinalis)
פעילותה הפרמקולוגית של המליסה מיוחסת בעיקר לשמנים הנדיפים שבה. היא משמשת כמחזקת מערכת עצבים ומרגיעה במצבים המאופיינים בלחץ מתמשך וחוסר שקט כללי. במחקרים רבים נמצא כי מיצוי הצמח גרם להשפעה סדטיבית, משככת כאבים והיפנוטית ע"י עיכוב האנזים GABA-T והיקשרותו לקולטנים במערכת העצבים, עיכוז האנזים אצטילכולין אסטראז, ושפעול קולטני GABA-α הקשורים להשריית שינה. נמצא כי למיצוי בחליטה של מליסה השפעה מרגיעה המייעלת את פעילות התרופות המקובלות לנדודי שינה. שילוב של מליסה עם צמחים מרגיעים נוספים הראה השפעה על הפעילות החשמלית של המוח, במיוחד על הגברת תדרים מסוג אלפא, הגורמים לתחושת רגיעה. מחקר קליני בדק את יעילותה של פורמולה המשלבת מליסה וצמחי מרפא נוספים ב-98 נבדקים בעלי הפרעות שינה. 33% מהנבדקים בקבוצת הניסוי דיווחו על שיפור באיכות השינה לעומת 9% בקבוצת הביקורת. מחקר קליני נוסף הדגים שיפור משמעותית בתסמינים כגון: חוסר מנוחה, כאבי ראש, פלפיטציות, עצבנות ונטייה להתרגשות יתר, בשיוש בתמצית מליסה.
לבנדר (Lavendula Angustifolia)
הלבנדר הינו מחזק עצבים המשמש לטיפול במצבים רבים אשר מקורם בחולשת מערכת העצבים, כגון אי-שקט, חרדות, כאבי ראש על-רקע מתח, נדודי שינה, נאורלגיה ולטיפול בדיכאון קל-בינוני. מחקרים עדכניים אף הדגימו פעילות נוגדת חמצון ויכולת הגנה על תאי מערכת העצבים. עד כה זוהו מעל מאה פיטוכימיקלים פעילים בצמח, האחראים על פעילותו כמרגיע, מפחית חרדה ונוגד עווית. נמצא כי הלבנדר מפחית פעילות מוטורית עודפת ע"י עיכוב תהליך הקשור בעוררות מערכת העצבים המרכזית ושפעול המוליך העצבי GABA. מחקרים קליניים הדגימו שיפור באיכות השינה בגברים ונשים הסובלים מנדודי שינה, ובמצבי אינסומניה המאופיינת בקושי בחזרה לשינה לאחר קימה במהלך הלילה. מחקר קליני נוסף הציג שיפור במשך ובעומק השינה וברמת העירנות והאנרגיה בבוקר למחרת. במחקר נוסף הודגמה יכולת הצמח לאזן פעילות עצבית. גם השילוב של מיצוי הלבנדר יחד עם התרופה Imipramine לטיפול בדיכאון קל עד בינוני (העשוי להתבטא בהפרעות שינה) נמצא יעיל יותר מאשר הטיפול התרופתי בלבד, ולאחרונה אף הודמה היעילות דומה לתרופה Lorazepam בטיפול בהפרעת חרדהד כללית. מאמר סקירה להערכת יעילות הצמח בטיפול במצבי מתח וחרדה הציג יעילות ברורה ע"פ המדדים המקובלים. במחקר נוסף נצפתה גם ירידה בלחץ הדם, קצב הלב והנשימה וטמפרטורות העור - סממנים המלמדים על מעבר של הגוף למצב מנוחה.
אניס (Pimpinella Anisum)
האניס משולב בחליטה זו כצמח נוגד עווית ומשכך כאב, אשר פועל להרפיה של שרירים חלקים בגוף. נמצא כי ההשפעה נוגדת העווית מפחיתה את רמת המתח בשרירי הגוף, וכפועל יוצא תורמת לתחושת רוגע, הרפפייה והשראת שינה. מעבר לכך, ברמת הנפשית-מנטלית, נתפסים הצמחים נוגדי העווית כמרפים, וזאת כמובן הרחב של המילה, דהיינו במצבי עודף שונים דוגמת מחשבות טורדניות המלוות בחוסר שקט ועצבנות, המדמים מצב של עווית ברובד הנפשי-עצבי. לכן תורם האניס להרפיה כללית גם ברמה הפיזית וגם ברמה העצבית, ותוך כך מסייע להשריית שינה רגועה. ברפואה המסורתית השתמשו באניס, בין היתר, לטיפול בנדודי שינה.
להזמנה:
יש לכם שאלה על החליטה?
כיתבו לי >>