לירן אוסקכיר

יותר מדי. לפעמים נדמה לי שכלום לא יכול להעיר אותי. אשתף אתכם בסיפור מצחיק שקרה לי לא מזמן. לפני כשנה בערב שמחת תורה, בן-זוגי וידידה שלנו נסעו להביא גלידה הביתה, ואני בזמן הזה נרדמתי על הספה אשר צמודה לדלת הכניסה. כעבור דקות מעטות כשהם חזרו, הדלת היתה נעולה, והם דפקו, בעטו, צלצלו וצפצפו - ואני פשוט לא שומע כלום. מאחר ואני גר בקומת קרקע, הם הלכו מסביב וקראו לי מהחלון - ואני פשוט לא שומע כלום.

הדאגה גרמה להם להזמין לי משטרה, אך גם השוטר העלה חרס בידו. כעבור שעה התעוררתי, וראיתי שהם עדיין לא חזרו הביתה! כעסתי ממש! כי הם אמרו שהם רק נוסעים להביא גלידה וחוזרים... והשאירו אותי לבד. התקשרתי אליהם וישר התעצבנתי, אך הסתבר לי שהם יושבים מחוץ לדלת, חיכו לי שאתעורר...

למחרת בבוקר שבת נהגתי לחוף פלמ"חים, ולא שמתי לב לתמרור עצור. השוטר עצר אותנו בצד, ובן-זוגי שואל אותו: "אתה לא השוטר שאתמול ניסה להעיר אותו?" השוטר מעביר את מבטו אליי ושואל: "אתה זה שלא התעורר?!" התנצלתי פעמיים וקיבלתי דו"ח... ^_^