טיפול בתינוקות וילדים לפי הרפואה הסינית
על חינוך ערכי וגידול ילדים בריאים, ברוח המסורת הסינית.
גורמי מחלה בילדים
ככלל, אותם גורמי מחלות במבוגרים (כמו סטרס, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית) גורמים מחלות גם בתינוקות וילדים, על אף שיש כמה מאפיינים יחודיים:
מערכת העיכול של הילדים עדיין מתפתחת
ילדים נדבקים במחלות זיהומיות בנקל
ילדים עלולים לחלות במהירות
מאחר והילד גודל ומתפתח, דברים פוגעניים עשויים ל
ילדים צריכים לנוע יותר ממבוגרים, להרעיש יותר, לצחוק יותר, לבכות יותר, להביע את עצמם יותר! נסיון לדכא את טבעם זה, עשוי לפגוע בהתפתחותם הגופנית, המנטלית והריגשית. בעיות מופיעות כאשר ההורים שתלטנים מדי, ולא מעודדים את הילדים לשחק בחוץ, לקחת סיכונים נאותים, או כשהם מאפשרים לילד לשבת ללא תנועה עם גב קמור במשך שעות בפני טלויזיה ומסכים אחרים.
תזונה לקויה
ידוע ומוכר, כי מערכת העיכול של תינוקות עדינה, מאחר והם סובלים מעוויתות וגזים, הקאות ושלשולים בנקל. על כן, האופן הנכון להזין אותם הוא חלק חיוני בשמירה על בריאותם. אם הם אינם מוזנים נכון, עלולות להופיע 2 בעיות:
מערכת העיכול נחלשת והם מועדים לבעיות כמו שלשול, אי נוחות בבטן, חוסר אנרגיה, לאים ומדשדשים במקום לשגשג.
מצב הנקרא "תסמונת הצטברות" או "תקיעות מזון". מצב המתאר עומס יתר במערכת העיכול, אשר אוכל נאכל בקצב גבוה מהקצב בו הוא מתעכל. מלבד התסמינים במערכת העיכול (עוויתות בבטן, בכי, הקאה, עצירות, שלשול מסריח) יופיע השלכות רבות אחרות, עד נזלת, אסתמה ודלקות אוזניים.
יש מגוון גורמים שיכולים לגרום ל-2 המצבים הנ"ל:
האכלת יתר - לעיתים ניתן כפיצוי לילד, שלא יבכה, אז מאכילים אותם. המצב הגרוע ביותר הוא כשהתינוק כבר סובל מתסמונת ההצטברות אשר גורמת לו להתעורר בלילה בבכי בגלל כאבי בטן, ואז נותנים לו לאכול כדי שיהיה בשקט ובכך מחמירים את הבעיה עוד יותר! מתן אוכל כפרס גם הוא מוביל לכך. או פשוט הנקת יתר. ככלל, יש לרווח בין הארוחות לתינוק כשעתיים לפחות.
מזון חם או קר מדי - מערכת העיכול, ככל מערכת אחרת, זקוקה לאיזון. איזון של חום וקור, עבודה ומנוחה, יין ויאנג. מע' העיכול זקוקה לדי חום כדי לעכל ("לשרוף") את המזון, ולכן עודף מזונות מקררים פוגעים בפעילותה זו, אך גם עודף מזונות מחממים גורמים למחלות מעי דלקתיות. עוד על מזון מחמם ומקרר בתזונה סינית.
יותר מדי מזון מתוק - מנהג נפוץ הוא לפנק ילדים במתוקים כמו ממתקים, גלידה, שוקולד - אך גם מיצי פירות מכילים כמות גבוהה של סוכר, ופירות כמו בננה. עודף מזון מתוק גורם להיווצרות ליחה התורמת להשמנה בילדים ולמחלות נוספות. הסוכר הינו חומר ממכר הפוגע ביכולת הילדים להנות מטעמים פחות אינטנסיביים, למשל להנות מטעמים של ירקות. תוספת הסוכר החסרת אחריות לכמעט כל מזון מתועש ומעובד, מסכן את הילדים בהרגלי תזונה לקויים במשך כל חייהם, ובמחלות הקשורות לעודף סוכר כמו השמנה, סכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטן.
מזונות מלאים - אין לתת לתינוקות מזונות מלאים כמו אורז חום, מוזלי או לחם מקמח חיטה מלאה. הסובין והסיבים התזונתיים אשר בעלי ערך רב כל כך לבריאותם של המבוגרים - קשים מדי לעיכול עבור תינוקות, אשר מע' העיכול שלהם עדינה ושברירית. אם בכל זאת כוללים דגנים מלאים בתפריט של התינוק, יש לרסק את המזון ולבשל אותו עד כדי דייסה.
דברי חלב - ילדים רבים רגישים למוצרי חלב, בעיקר מחלב פרה. למעשה, אלרגיה לחלב פרה נמנית מבין האלרגיות השכיחו ביותר בתינוקות וטף. האלרגיה מתבטאת בהיווצרות ליחה מרובה.
אוכל מהיר (אוכל זבל) - איכות ירודה, מזון מלאכותי, עתיר שומנים, עתיר נתרן (מלח), עתיר סוכר ושתייה מתוקה. התוצאה שהילד יסבול ממנה היא השמנה ומחלות בבגרות. למה שניתן למי שאנחנו אוהבים אוכל כזה?
ארוחת בוקר - חשוב לכולנו - אך לילדים במיוחד! מחקרים מוכיחים כי א.בוקר משפרת את יכולת המיקוד והריכוז בבית הספר. א.בוקר בריאה אף מעלה את ממוצע הציונים.
חוסר בהתעמלות
ילדים מטבעם רוצים לזוז - לרוץ, לקפוץ, לרקוד ולשחק. באם אינם עייפים מאד, קשה להם לשבת בשקט. הכמות הנכונה וסוג הפעילות חשובה מאד להמשך החיים. משרד הבריאות ממלי על 3 שעות פעילות לפחות ביום - אך באורח החיים המערבי גם לזה קשה להגיע. הילדים נלקחים לגן ולבית הספר בהסעה, שעות שיעור הספורט בבית ספר הוא מינימלי, האופניים גם הן חשמליות, ובמקום לשחק בחוץ הם מעדיפים לשבת ולשחק בטלפון החכם - חסרי תנועה. כתוצאה מסת השריר שלהם מדלדלת.
ההשלכות של חוסר פעילות זו, בשילוב תזונה לקויה - היא מגפת ההשמנה, הסכרת ולחץ הדם הגבוה - אשר כולם סממנים החוזים מחלות בעתיד.
היתרונות של פעילות גופנית כמו הליכה או רכיבה על אופניים לבית הספר (עם פדלים) תורמות ביותר: שיפור הריכוז בבית הספר, מניעת דיכאון, שיפור הישגים אקדמיים, עלייה בצפיפות העצם, איזון רמות הכולסטרול בדם ולחץ הדם, מניעת סכרת ועוד...
עודף פעילות גופנית, כמו ילדים בענפי ספורט תחרותיים גם היא לא מומלצת.
כדי שספורט יהיה בריא לילד, יש להכיר להם מגוון סוגי ספורט, מהנים וחברותיים, כמו ריקוד, אומנויות לחימה וכו'...
מתח נפשי (סטרס)
זה מחמם את הלב, אם כי נאיבי, לחשוב על הילד כעל יצור שמח, משחק וצוחק, המוקף באהבה וביטחון של המשפחה. ככה זה אמנם אצל חלק מהילדים, אך עבור רבים אחרים הילדות היא תקופה של סטרס גדול. זה עשוי לנבוע מציפיות גבוהות להישגים בלימודים מצד ההורים, או התעללות גופנית/ריגשית/מינית; ריבים בין ההורים, קשיים כלכליים ועוני, גישה מוגבלת למזון; ילדים שעוברים טיפולים רפואיים; עניינים חברתיים בבית הספר, חשיפה לחדשות ודיווחים על אסונות או אירועים;
סטרס בילדות ומחסור במגע ובאהבה, קשורים לעיכוב בהתפתחות המוחית, מע' חיסון מוחלשת ונטייה למחלות בעתיד הבוגר, כמו דיכאון וחרדה.
יש משהו עמוק מאד ולא בריא - בעולם- ובחברה- המערביים שאנחנו יצרנו ומגדלים בהם את ילדינו. כמו שהקטנו לילדים את הצורך לזוז ולהיות בתנועה, לחץ הישגי בלימודים ולחץ כלכלי, התמכרות למסכים דיגיטליים ותזונה מתועשת ומעובדת. גורם נוסף הינו, הוא מגפת החוסר סיפוק, ולעיתים אף סלידה ממראה הגוף שלנו.
בעיות בדימוי הגוף
בבנייה
הגוף הגברי
בבנייה
טיפול רפואי לקוי
אנטיביוטיקה
על אף כל ההשלכות וההוכחות כי שימוש מיותר באנטיביוטיקה מזיק לילד בפרט ולסביבה בכלל (גרימת עמידות חיידקים בפני אנטיביוטיקה), השימוש באנטיביוטיקה עדיין נרחב ביותר. שימוש באנטיביוטיקה בילדים עלול לגרום תופעות לוואי כמו פריחה ושלשולים, וקשור בסיכוי גבוה יותר לפתח מחלת מעי דלקתית כמו קרוהן או תסמונת המעי הרגיז, דלקת מפרקים שגרונית והשמנת תינוקות - אם האם המניקה לוקחת אנטיביוטיקה. השפעות אלה ככל הנראה נגרמות כי האנטיביוטיקה פוגעת ברובד החיידקים הטבעי של הגוף (הפלואורה) שנמצא במעיים ועל גבי העור.
בנימה אישית
חינוך (ולא השכלה)
"הדרך שבה אנו מחנכים את ילדינו, תקבע את עתיד חייהם"; פלאטו (347-427 לפנה"ס).
הדרך בה אנחנו מחנכים את ילדינו משקפת את הציפיות שלנו מהם, ומה אנחנו רוצים שהם יהפכו להיות. בעוד שהשכלה אקדמאית היא חשובה - חינוך הוא הרבה מעבר לכך. אנחנו רוצים שילדינו יגדלו להיות מבוגרים בריאים, מאושרים, שמגשימים עצמם בהצלחה, בין אם בעבודה ובין אם בלימודים, מבחינה מקצועית, זוגית ואישית. לחנכם לחשיבה עצמאית, יצירתית ומקורית. יצירתיות בילד הופכת ליכולת לפתור בעיות במבוגר. שיתרמו לחברה, שיחוננו ביכולת להבדיל בין טוב לבין רע. כמה עצוב וכמה מאכזב, לראות מערכת "חינוך" נכשלת בכך כה הרבה - ומודדת הצלחה לפי ציוניהם.
4 העקרונות החשובים ביותר בחינוך בעיניי הם:
דוגמה אישית
הצבת גבולות
החופש לטעות
חינוך מתחיל בגיל 0
דוגמה אישית - בסופו של דבר, לילדים שלנו יש חופש בחירה. אי אפשר לשלוט בהם כמבוגרים, ולרוב כבר מגיל צעיר לא. דוגמה אישית היא הדרך היחידה שלנו לנטוע בהם קול פנימי שידריך אותם בדרך הנכונה, כאשר הם יחשבו "מה אמא/אבא שלי היו עושים במצב הזה?"
הצבת גבולות - ילד לא רק צריך גבולות, הוא רוצה אותם. מבלי להציב לילד גבולות בבית, לא יהיו לו גבולות עם העולם, והוא יחוש אומלל ומתוסכל, בהיעדר האינטלגינציה החברתית של לדעת מה אסור ומה מותר, מה ראוי ומה לאו. מבלי גבולות, הילד נידון לסבול מקשיים מול חברה שתדחה אותו כיוון שאינו מבין את כללי ההתנהגות בה.
יתרה מכך, ברמה המנטלית, הגדרת הגבול ביני לבין הסביבה מגדירה מי אני? מה המקום שלי בעולם הזה? השאלה הקיומית של "מי אני?" נעדרת תשובה מבלי להגדיר מהו הגבול ביני לבין החברה. בהקבלה לפסיכולוגיה המערבית, ניתן לראות זאת כמלחמה בין האגו העצמי לבין הסופר האגו.
גם ההורים צפויים, כי ילד שלא יציבו לו גבולות - יחפש אותם בעצמו, בבית ומחוצה לו, כמו בבית הספר למשל, יבדוק מה גבולות ההתנהגות בסביבה.
החופש לטעות - הדרך להצלחה צרופה בכישלונות. איני מאמין גדול במשפט "חכם לומד מטעויות של אחרים". אני מאמין שלכל אדם קורות טעויות אחרות, כי לכל אדם שיעור משלו ללמוד. יתרה מכך, אם לא נחוש את הכישלון בעצמנו, לא יהיה לנו את החוש הפנימי שיידע לזהות את זה מתקרב בפעם הבאה. הן במובן הריגשי והן במובן הפיסי. לתת לילדים לטעות, או ליפול - זה בסיס להתפתחותם האישית והבנתם את העולם.
חינוך מתחיל בגיל 0 - אל לנו לצפות שמי שאחראי לחנך את ילדינו הם המורים, או הגננות. חינוך מתחיל מלידה. לא רק מעת שמבשיל הזיכרון הקוגנטיבי. כי זיכרון הינקות המוקדם נשמר בדנ"א של תת המודע שלנו. ההורים הם האחראיים הראשונים לחינוך ילדיהם. השפעות הסביבה באות אחר כך.