לילות ללא נחת
דום נשימה בשינה
תסמונת דום נשימה בשינה היא תסמונת נפוצה, אשר גם לה, כבהרבה מקרים אחרים, יש לנו היכולת ברפואה הסינית להמציא מזור שיטפל בשורש הבעיה, ולהשיב לך את תחושת האנרגטיות במשך היום מבלי לסבול מישנוניות, עייפות, ובלי לסבול מיובש באף ובפה הנגרמים ממסכת CPAP.
דום נשימה בשינה וישנוניות במשך היום
מדי שבוע פונים עשרות אנשים למרפאות שינה ומאובחנים כסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה.
כמו כולם, גם הם היו בטוחים שיאובחנו כסובלים מאינסומניה (נדודי שינה) או נרקולפסיה, ולא ציפו, שהעייפות הכרונית והישנוניות יעידו דווקא על הפסקות נשימה בשינה.
עד שנות ה-80, מחקרים על שכיחותן של הפרעות בשינה לא התייחסו בכלל לתלונות על עייפות-ממושכת או על ישנוניות-יתר. אך ממצאי בדיקות במעבדות שינה מראות בבירור, שהסיבה העיקרית, לתלונות על עייפות וישנוניות מרובה במשך היום, היא הפרעת נשימה בשינה.
שכיחות באוכלוסיה
חלפו יותר מ-20 שנים מאז שתוארה התסמונת בספרות הרפואית, ועד שהתבררה מידת שכיחותה, והוגדרה "בעיה רפואית ציבורית". על-פי ניתוח סטטיסטי מהטכניון בחיפה, עולה כי:
-
לפחות 1% מהגברים בישראל מעל גיל 21, או 4% מהגברים בישראל מעל גיל 40 סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה.
-
1 ל-10 גברים ו-1 מ-25 נשים סובלים מדום נשימה בשינה.
-
חולים אלה מהווים 80-90% מכלל החולים המבלים את לילותיהם במעבדות שינה ברחבי העולם.
מנתונים אלו ניתן לקבוע בירור, כי תסמונת דום נשימה בשינה נפוצה באוכלוסייה הכללית הרבה יותר ממחלות ידועות ומוכרות מזה שנים רבות כמו אסטמה, פרקינסון או אפילפסיה.
"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים" (בראשית, ב', ז')
היפוקרטס, אבי הרפואה היוונית, כתב כי 3 יסודות מקיימים את הגוף:
-
מזון
-
משקה
-
ואוויר
וכי האחרון הוא החשוב שבהם.
אחד התיאורים המוקדמים ביותר, בדבר הקשר שבין אופי הנשימה בשינה, לבין בריאותו של האדם, נעשו באמצע המאה ה-19, והוא נמצא בספר "נשמת החיים" של ג'ורג' קטלין. השראתו לספר, מקורה במסעו בעקבות שבטי אינדיאנים בערבות אמריקה, שהחליט לחקור את מנהגיהם. הספר כולו מוקדש לתיעוד אורחות חיי האינדיאנים, ומתאר את איבר החוטם כאיבר הנשימה בשינה, ואת הרעות החולות של נשימת פה בשינה. קטלין טען, שבני הגזע האדום בריאים וחסונים לאין שיעור בהשוואה לבני הגזע הלבן, וכי ההבדל בין "לבני העור", השוכנים בערים, בדירות צפופות ומחוממות יתר על המידה, לבין "אדומי העור", הישנים באוויר הצח בחיק הטבע, הוא דרך שנתם: "אדומי העור" ישנים מגיל צעיר בפה סגור ונושמים בשינה אך ורק דרך אפם. אך בעוד שהאינדיאנים ישנו עם פה סגור, ונשמו בשנתם אך ורק דרך האף, בני הגזע הלבן נוהגים לישון עם פה פעור, מאחר שהם נושמים בשנתם דרך הפה. נשימה דרך הפה בשינה- טען קטלין, גורמת לנחירה, לתחושת עייפות בבוקר, לכאבי ראש , ולתחלואה מוגברת.
"אין בעל חיים בטבע, למעט האדם, שישן בפה פתוח".
כדי להימניע לחלוטין מנשימת פה, נהגו האינדיאינים, כך מתאר קטלין, לסגור את פיות ילדיהם בשינה. בהמשך אף מציע קטלין לקוראיו להתבונן בילדים הישנים, ולשים לב להבעת הסבל שעל פניהם ולמתיחות בשריריהם כאשר הם ישנים בפה פעור לרווחה, לעומת הבעת השלווה הנסוכה על תינוק הישן ופיו סגור.
120 שנים מאוחר יותר איששו בדיקות במעבדת שינה את טענותיו של קטלין, כי אנשים ש"חוטמם סתום" סובלים מהפרעות שינה. לאור הממצאים המודרניים על חשיבותה של נשימת האף בשינה, לא ניתן אלא להתפעל מחדות הבחנתו של ג'ורג' קטלין, שטען לפני יותר ממאה, כי היא המפתח לשינה בריאה ולאריכות ימים. אם כך, לא בכדי נפח אלוקים את "נשמת החיים" של אדם דווקא דרך אפו.
סוגים של דום נשימה
ישנן 3 צורות של תסמונת דום נשימה בשינה:
-
דום נשימה חסימתי - הכי נפוץ. במקרה זה, אין הפסקה בדחף הנשימתי שבאחריות מרכז הנשימה במוח, אלא רק בזרימת האוויר, וזאת בגלל חסימה הנוצרת באיזור הלוע.
-
דום נשימה מרכזי - שיבוש באופן תפקודו של מרכז בקרת הנשימה במוח, והפסקה בדחף הנשימתי.
-
דום נשימה מעורב - במקרה זה, הפסקות הנשימה מתחילות כדום נשימה מרכזי, אך מסתיימות בדום נשימה חסימתי.
מחיר היקיצות
אבחונה של כל מחלה מתחיל בתלונותיו של החולה. אלו נותנות בידי המטפל את קצה החוט, אשר יובילו בסופו של דבר לאבחון נכון וטיפול מתאים. הקטיעה החוזרת ונשנית ברצף השינה, גורמת לפגיעה במבנה השינה, ומתבטאת בחסר משמעותי בשלבי השינה העמוקה (שלבים 3-4) ובשנת חלום (REM, שלב 5). לפיכך, ניתן היה לצפות, שחולי דנ"ש יתלוננו שהם מקיצים משנתם בגלל קוצר-נשימה או תחושת-חנק. אלא שאין הדבר כך! אנשים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה, כלל אינם מודעים לדרמה הלילית שלהם- נהפוך הוא: תלונותיהם של החולים משקפות דווקא את תוצאותיהן של הפסקות הנשימה והיקיצות המתלוות אליהן.
כאשר הם פונים לייעוץ אצל מטפל, הם מתלוננים לרוב, על 4 תלונות עיקריות:
-
עייפות בוקר קשה
-
נטייה להירדם במשך היום (בעיקר במצבים פסיביים- אך גם בנהיגה!)
-
נחירה קולנית במשך הלילה
-
יובש בפה בבוקר
הסבר לתסמינים
-
העייפות (1), יחד עם הצורך הכפייתי בשינה במשך היום (2), נובעים ממאות היקיצות הליליות שקוטעות את מהלך השינה. כדי לחדש את הנשימה, חייב החולה להקיץ משנתו. אדם שמפסיק לנשום 300-400 פעמים בלילה, מקיץ משנתו לפחות מספר פעמים זהה. כך מתברר, כי מדובר בלא יותר מ-1-2 שעות שינה נטו בלילה. לישנוניות היומית, יש השפעה מכרעת על תפקודו של המטופל ואיכות חייו, ובמיוחד על הסיכון שיפגע בתאונות. קיים מחסור באנרגיה הדרושה לתחזוקת בית או לצורך בילויים, ואף בידוד חברתי.
-
גם הנחירות הקולניות (3) מקורן בהפרעת הנשימה בשינה. נחירותיו של אדם הסובל מדנ"ש היא נחירה יוצאת דופן. היא אינה רצופה ומונוטונית, כי אם נחירה קטועה, כאשר בין התפרצויות הקולניות מפרידות שניות ארוכות של "דממת מוות". נחירות אלו, דרך-אגב, מדירות שינה מבני-זוגם של כ-80% מהחולים.
-
היובש בפה בבוקר (4) עקב הנשימה דרך הפה.
גורמי סיכון
גורמי הסיכון הבולטים לתסמונת דום נשימה בשינה הם:
-
השמנת יתר והיצרות בדרכי האוויר העליונות – אף שגם אנשים רזים עלולים ללקות בדנ"ש, לשמנים סיכוי רב בהרבה. הסיכון הגדול ביותר להפרעות נשימה בשינה, קשור בהשמנה בפלג גוף עליון, בעיקר באזור הצוואר, חזה, ובטן. ההסבר לכך, הוא שהשמנה בפלג גוף עליון גורמת היצרות בדרכי האוויר העליונות, ולהכבדה משמעותית על פעילותם של שרירי הנשימה והסרעפת. אמצעי הדמיה משוכללים גילו, שאפילו חולי דנ"ש, שאינם שמנים במיוחד, נוטים להצטברות רקמות שומן באזור הצוואר יותר מאשר בני אדם עם אותה מסת גוף שאינם סובלים מהתסמונת. המטופל הטיפוסי הינו שמן מאד, ובעל צוואר קצר ועבה או לסת תחתונה קטנה ושקועה. מבנה פנים זה מכונה "פני ציפור".
-
מין זכר – גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לעומת נשים, ביחס 2:5 לטובת המין היפה.
-
גיל מבוגר – כאמור במבוא, בגיל העמידה, התסמונת שכיחה פי 4! מאשר צעירים.
-
תורשה – רבים מהחולים הם נוחרים-בני-נוחרים. הסטטיסטיקה הוכיחה זאת באופן מובהק שאינו משתמע לשתי-פנים.
-
כמה מחלות מגבירות את הסיכון לדנ"ש, מהן הקשורות בשינוי בפעילות המטבולות, ומהן הקשורות בחסימות בדרכי האוויר או בשרירי הנשימה. אלו הן מחלות כליות, אקרומגליה, כשל לבבי,סכרת, ותת פעילות של בלוטת התריס.
-
שינה בפה פעור - אנשים שנרדמו ופיותיהם פעורים לרווחה זוכים גם הם לציון גבוה במיוחד.
מצב הרוח ותפקוד מיני
שינויי מזג ואישיות, ירידה בכושר הריכוז ובכישורים אינטלקטואלים, הם נחלתם של ½ מהחולים. את שינוי המזג וההתנהגות במשך היום, ניתן לתלות בחסך הקיצוני בשעות השינה גם-כן, אך בנוסף-לכך, גם בירידת אספקת החמצן למוח. ניתן לשער, שגם השינויים בכושר הריכוז ובזיכרון כרוכים בירידת אספקת החמצן למוח.
גם חיי-המין מושפעים, והרי זהו גורם מרכזי באיכות חייו של המטופל. בבדיקת מעבדה נמצא קשר ישיר בין חומרת דום הנשימה בשינה לירידה בפעילת המינית. הסיבה היא שאצל חולי דנ"ש רמות הטוסטסטרון נמוכות משמעותית בשעות השחר, לעומת גברים בריאים.
קיימות גם מחלות הנגרמות מדנ"ש: מוות בעריסה, תסמונת דאון, הפרעת-קשב והיפראקטיביות (ADHD), יתר לחץ דם והפרעות קצב-לב.
"לנשום" זה לא פשוט כמו שחשבנו
זרימת האוויר באף, עלולה להיחסם בגלל שלל סיבות. בדיקות אא"ג בחולי דנ"ש מעלות שפע של ממצאים החוסמים את מעבר האוויר באף: הפרשות נוזלים וכאלו שהתמצקו, סטייה במחיצת האף או גידול יתר בקונכיות האף. אך גם כאשר זרם האוויר עובר בשלום את האף, הוא עלול להיתקל בלשון ענקית, שקדים מוגדלים, דפנות לוע מעובות או בצניחת רקמות מדולדלות מהחך הרך בשכיבה על הגב.
נשמע ש"לנשום" זה לא קל כמו שחשבנו - מזל שיש לכך טיפול במרפאת אלף לילה!
טיפול במסכת CPAP
את הטיפול השכיח ביותר בתסמונת דום נשימה בשינה, המציא אוסטלי בשם קולין סליבן, בשנת 1982, ונקרא CPAP – רעיונו היה גאוני בפשוטותו. כדי לפרוץ את החסימה בדרכי הנשימה, הוא הזרים אוויר בלחץ אל נחיריו של החולה הישן. החולה הלך לישון עם מסכה על אפו, דרכה הוזרם האוויר באמצעות מדחס. הטיפול זכה להצלחה מסחררת.
מה החיסרון?
-
יובש בריריות
-
הפרעת שינה נוספת כתוצאה מהיובש - התעוררויות בלילה עם צמא עז וצורך לשתות.
-
עקב היבוש הנוצר ממסכת CPAP, המטופלים נאלצים ליטול תרופות נוספות נגד היובש.
דיקור סיני לדום נשימה בשינה
מבחינת שלבי-השינה, זו בעיקר איכות השינה, יותר מאשר אורכה, אשר מופרעת בדום-נשימה. לכן, הטיפול יכוון לשיפור איכות השינה - כלומר, להצליח להגיע לשלב השינה העמוקה ושנת חלום, ובנוסף להסיר חסימות מדרכי הנשימה ולשמור עליהן פתוחות במהלך השינה. תדירות הטיפול המומלצת הינה אחת ליומיים בהתחלה, או לכל הפחות פעמיים בשבוע.
צמחי מרפא לדום נשימה בשינה
כחלק מהטיפול במרפאת "אלף לילה", תקבלו תשומת-לב לתזונה, צמחי-מרפא, ושינוי אורחות-חיים והרגלים היא חשובה ביותר. תזונה ואורח-חיים משחקים תפקיד חשוב בדום-נשימה בשינה. על-אף שזה קשה, השיפור באיכות החיים הנצפית אצל המטופל מעודדת אותו לשמר את אורח-החיים הבריא.
מחקרים מדעים אודות פורמולות צמחי מרפא והשפעתן החיובית על דום נשימה בשינה:
Ban Xia Huo Po Tang
דיווח על מקרה-קליני מוצלח, בו נעשה שימוש בפורמולה זו, בגבר יפני בן 44, אשר סבל מאפיזודות רבות של דום-נשימה, כמעט מדי לילה. המחקר אינו מציין מאיזה סוג של דום-נשימה סבל המטופל, אך מציין כי טרם השימוש בפורמולה הסינית, המטופל נטל את התרופה acetazolamide 500mg, שזוהי תרופה לטיפול בדום-נשימה מרכזי (שאינה שיפרה את מצבו). מניסוי מוצלח זה ניתן להסיק כי זוהי הפורמולה המתאימה לדום-נשימה מרכזי.
San Huang Xie Xin Tang
דיווח על מקרה-קליני מוצלח, בו נעשה שימוש בפורמולה זו, בגבר זקן בן 76, הסובל מדום-נשימה חסימתי. לפני ואחרי מתן הפורמולה, בוצעה בדיקת שינה (polysomnography), ובאמצעותה נראה בבירור ירידה במס' הפסקות הנשימה. מכניזם הפעולה של הפורמולה הינו בזכות ההקלה על התנגדות דרכי-האוויר העליונים בזמן השינה.
חשוב לדעת!
לסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה מוטב להימנע משתיית אלכוהול!
זאת כיוון שכאשר מתבצעת הפסקת נשימה, המוח מזהה זאת ומעיר את האדם כדי שינשום - אך האלכוהול מונע מהמוח לזהות את הירידה בחמצן בדם ועלול להוביל למוות מחנק מתוך שינה!