איך כדורי שינה עובדים?
בתור הצעד הראשון לגמילה מגלולות שינה, טוב להבין כיצד הן עובדות? וכיצד גלולות שינה משפיעות על מערכת העצבים המרכזית? כדורי שינה נקראים כדורים היפנוטיים (Hypnotics), או בעברית: השראת שינה.
כדורי שינה נקשרים לקולטנים על גבי תאי העצב
אחת הדרכים העיקריות, בהן תרופות מבצעות את פעולתן, היא ע"י היקשרות לקולטנים הנמצאים על גבי קרום התא. כאשר התרופה נקשרת לקולטנים אלו, הם מופעלים וגורמים לתא לבצע פעולה מסוימת, ואז התרופה נקראת "אגוניסט". לחילופין, יתכן שהתרופה הנקשרת לקולטן גורמת לו להפסיק לבצע פעולה מסוימת, ואז היא נקראת "אנטגוניסט".
סוג מסוים של קולטן כזה נקרא "תעלת יונים", וזהו מנגנון ההשפעה של בנזודיאזפינים ותרופות ה-Z. כאשר תרופות אלו, בשילוב עם המוליך-העיצבי GABA, נקשרים לקולטן, נפתחת תעלת מעבר פנימה ליונים שליליים של כלור (יונים עם מטען חשמלי שלילי). כתוצאה מכך, תא העצב הופך שקט יותר.
הפעלת הקולטנים משנה את הדרך בה תאי העצב מתפקדים ומתקשרים
המוח מורכב ממאות מיליארדי תאי עצב, הבנויים כרשת, ומתקשרים זה עם זה. איזור המפגש בין תאי העצב נקרא "סינפסה". שלוחת העצב שמוסרת מידע נקראת "אקסון", ושלוחת העצב שמקבלת את המידע נקראת "דנדריט". בין האקסון לדנדריט קיים מרווח קטן, הנקרא "מרווח סינפטי". האקסון מוסר מידע לדנדריט באמצעות חומרים הנקראים "מוליכים עיצביים" שחוצים את המרווח הסינפטי, ונקלטים בדנדריט על גבי קולטנים. הרבה תרופות המשפיעות על השינה, משפיעות על מוליכים עיצביים אלו, כמו המוליך העיצבי GABA למשל, אשר בשילוב עם בנזודיאזפינים נקשרים לקולטן GABA ומרגיעים את מערכת העצבים.
ההיסטוריה של כדורי השינה
משחר ההיסטוריה, בני האדם השתמשו בחומרים מסוימים לטיפול בשינה. בעת העתיקה היו אלה האלכוהול וסמים אופיאטים (מרגיעים ומרדימים), אולם עד מהרה התברר כי שני אלה הם משענת קנה רצוץ.
אלכוהול
אלכוהול אמנם עוזר להירדם, אך הוא יגרום שינה לא רציפה עם התעוררויות מתוך שינה ושינה שטחית, כך שהאדם מתעורר עייף בבוקר שלמחרת. לא הרבה יודעים, אך גם אלכוהליזם יכול לגרום תופעות לוואי של שינה מופרעת כשנגמלים הנמשכים עד שנתיים.
אופיאטים
נגזרות של פרח הפרג - מורפיום והרואין, גם הם אינם חברים של השינה. בנוסף להיותם משככי כאבים, הם מרגיעים (סדטיבים), ומייצרים מצב של אופוריה-ישנונית, הנראית כמו עירות שקטה. אך חומרים אלו עשויים לקצר את שלב השינה העמוקה (שנת גלים איטיים, שלב N3) עד כחצי, את זמן שנת החלום (REM), את זמן השינה הכללי, ועם יותר התעוררויות מתוך שינה. לעיתים מצב זה אף נקרא "אינסומניית מורפיום". רוב האנשים שפיתחו תלות באופיאטים מתלוננים על הפרעות שינה, וכחצי מהם מדווחים שהם עדיין ממשיכים להשתמש בסם, מתוך ניסיון חסר תועלת לשפר את שנתם.
כדורי השינה הראשונים
ההיסטוריה הלא רחוקה של כדורי השינה מתחילה במאה ה-19 עם גילוי הכלוראל הידרט (chloral hydrate) ובתחילת המאה ה-20 עם המצאת הברביטוריאטים. כדורי שינה אחרים, אשר יצאו כבר מכלל שימוש הם Methaqualone ו-Glutethimide. אמנם כולם נמצאו כיעילים מאד להשראת שינה, אך עד מהרה התגלה צידם האפל: פיתוח סבילות לסם, התמכרות ותסמיני גמילה קשים.
ברביטוריאטים
הדור הראשון של כדורי השינה היו רעילים מאד במינון יתר, ואכן נטילת 10 מנות בלבד עלול להיות קטלני. הם התגלו כמדכאי נשימה, וממריצים אנזימי כבד שמפרקים תרופות אחרות במהירות יתרה. חסרונותיהם הרבים דירבנו את הצורך להמציא תחליף משופר, והם הוחלפו בדור הבא של הכדורים ההיפנוטיים - ה-בנ-זו-די-אז-פי-נים.
הבנזודיאזפינים הפכו פופולריים מאד, מאחר ונתפשו כשיפור על פני הברביטוריאטים; אך חשוב להבין שגם הם כמו התרופות לפניהם ואחריהם, נתפשים כשיפור תחילה, עד אשר ההתלהבות ההתחלית דועכת ובמקומה עולה ההכרה בחסרונותיהם ומגבלותיהם.
בנזודיאזפינים
רקע כללי
הבנזודיאזפין הראשון ששווק במיוחד עבור שינה, היה Flurazepam בשנת 1970. תוך שנתיים הוא הפך לגלולת השינה הנרשמת ביותר! תרופות אלו זכו ליתרונות רבים על פני הברביטוריאטים הישנים, אשר היו רעילים מאד במינון יתר או שימוש ממושך. הברביטוריאטים הישנים דיכאו את שנת החלום (REM) באופן ניכר, בעוד שבנזודיאזפינים השפעה מועטת בלבד על שינה זו. כיום, כפי שאנו יודעים, שינוי דפוסי שינה ע"י גלולות השינה (כמו קיצור שנת החלום) עלולים לגרום לקשיים נפשיים, ולמעשה יוצרים שינה מלאכותית ולא טבעית. במרוצת הזמן, הגיעה גם ההכרה בכך ששימוש בבנזודיאזפינים יוצר התמכרות- ותלותיות- כמו גם טשטוש- וישנוניות- במשך היום.
איך הן עובדות?
בנזודיאזפינים נקשרים לקולטן GABA. קולטן זה בנוי מ-5 חלבונים, המקיפים מעבר במרכז, והוא חוצה את קרום תא העצב. כאשר בנזודיאזפינים + המוליך-העיצבי GABA נקשרים לקולטן, נפתח המעבר באמצע, ודרכו נכנסים לתוך התא העצב יונים שליליים של כלור, מה שהופך את תא העצב לפחות פעיל ויוצר רגיעה, שינה, הרפיית שרירים, ירידה בזיכרון ובקורדינציה.
כאשר בנזודיאזפינים ניתנים לפני השינה, הם מקצרים את זמן ההירדמות (זמן חביון השינה), תיתכן הפחתה בהתעוררויות מתוך שינה, ובהתאם למשך הפעולה של כל תרופה, היא גם תאריך את משך השינה בהתאם.
כפי שנאמר לעיל, הם מקצרים את שנת החלום אך במעט, אולם מנגד, הם מדכאים מאד את שלב שינה העמוקה (נקרא גם: שנת גלים איטיים, שנת דלתא) ובעגה מקצועית: שלב N3. החשיבות של השפעה זו היא עצומה. שלב השינה העמוקה מעורב בעיבוד זכרונות, הפרשת הורמון גדילה, ניקוי הצטברויות רעלים במוח מהיום שחלף ושיקום עיצבי ממש. כך שבסופו של דבר, גם בנזודיאזפינים, אינם מייצרים שינה טבעית, אלא שינה מלאכותית, כמו קודמם הברביטוריאטים.
פרמקוקינטיקה
בנזודיאזפינים נספגים במהירות ממערכת העיכול לדם, ומגיעים לרמות שיא בדם בתוך כ-1-2 שעות. הם מסיסים מאד בשומן, ולכן הפרשתם מהגוף איטית יחסית, עד שהם הופכים למסיסים במים ומופרשים בשתן. בזקנים תהליך הפרשתם ארוך יותר, ולכן יש ליטול מינון נמוך יותר.
התרופות השונות
תופעות לוואי של בנזודיאזפינים
-
טשטוש
-
בלבול
-
קושי בקורדינציה ובנהיגה
-
שיפוט לקוי
-
דיכוי נשימתי באנשים עם מחלות ריאה
-
פיתוח סבילות (תלותיות) בגלולות שינה
-
זיכרון ירוד - בנזודיאזפינים נוטים לפגוע בעיקר בזיכרון הארוך-טווח (הן ההצהרתי והן התהליכי), וביכולת לזכור דברים חדשים.
-
שיכחון (אמנזיה) - נמצא קשר בין שימוש בבנזודיאזפינים לבין שיכחון כללי חולף (Transient Global Amnesia), שזהו אובדן פתאומי- וזמני- של זיכרון, כך שהאדם אינו מזהה היכן הוא ואינו זוכר איך הגיע לשם? כמו כן, הסיכוי לפתח שיטיון בעתיד עשוי לעלות.
-
קשישים מועדים במיוחד לסבול מטשטוש, חולשה מוטורית (קושי בתנועה) ובלבול.
תגובות בין-תרופתיות
בנזודיאזפינים מעלים את הדיכוי הנשימתי כאשר משולבים עם אלכוהול או מרגיעים (סדטיבים) אחרים, והשילוב עם משככי כאבים אופיאטים עלול להיות קטלני. גלולות מסוימות, כמו גלולות למניעת הריון ואנטיביוטיקה, אשר חוסמות אנזימי כבד, מאטות את פינוי הבנזודיאזפינים מהגוף. לעומת זאת, תרופות נוגדות פרכוסים, והצמח פרע מחורר (היפריקום, St. John's Wort) דווקא מזרזים את חילוף החומרים של הבנזודיאזפינים.
מינון יתר
מינון יתר של בנזודיאזפינים עלול לגרום למוות, ומקרי המוות נסקו פי 4 מאז שנות ה-90. ברוב המקרים, מדובר בשילוב של בנזודיאזפינים עם אלכוהול או תרופות אחרות. השילוב המסוכן ביותר ככל הנראה הוא של בנזודיאזפינים עם משככי כאבים אופיאטים ומדכאי שיעול. במקרים אלו, הבנזודיאזפינים הגבירו את הדיכוי הנשימתי.
תרופות ה-Z החדשות
רקע כללי
בשנת 1988, הונפקה התרופה הראשונה מהדור החדש, ה-Zolpiden. בדיוק כפי שתחילה שיבחו את הבנזודיאזפינים על-פני קודמיהם הברביטוריאטים, כך חשבו את תרופות ה-Z כבעלות יתרון גדול על פני הבנזודיאזפינים. זאת מכיוון שלבנזודיאזפינים יש השפעות מלבד על השינה, כגון על הזיכרון, קורדינציה והרפיית שרירים, המופיעות במינונים הדרושים כדי להשפיע על השינה. מנגד, בתרופות ה-Z החדשות יש הבדל בין כל מינון להשפעה שהוא גורם. כך יוצא, שההשפעה על השינה מושגת במינון נמוך יחסית, בעוד ששאר ההשפעות מופיעות במינון גבוה יותר. עובדה זו מבטיחה כי לתרופות אלה תהא השפעה על השינה עם פחות השפעות לא-רצויות אחרות. כמו כן, חלקן יוצרות פחות טשטוש במהלך היום, פרט לאלו המשפיעות לטווח ארוך כמו Zopiclone ו-Eszopiclone.
איך הן עובדות?
גם תרופות ה-Z נקשרות לקולטני GABA, בדומה לבנזודיאזפינים. אך בניגוד לבנזודיאזפינים, אשר נקשרים לרוב הסוגים של קולטני GABA (מה שגורר תופעות לוואי רבות), תרופות ה-Z בררניות יותר ונקשרות לקולטני GABA מסוג אלפא-1, על-כן, יש להם השפעה יותר ספציפית על השינה ופחות תופעות נלוות. תרופות ה-Z נוטות לקצר את משך ההירדמות (זמן חביון השינה), ואלו מהן שפועלות לטווח ארוך אף מאריכות את משך השינה. ביחס לבנזודיאזפינים והברביטוריאטים, יש להן השפעה מעטה יותר על שלבי השינה, והן עשויות לקצר את שלב השינה העמוקה ושנת החלום רק במעט יחסית, אך זה עדיין נחשב שיפור.
פרמקוקינטיקה
נספגות במהירות, מפורקות בכבד ע"י האנזים CYP450, ומופרשות בשתן. Zolpidem בבליעה מגיעה לרמת שיא בדם כעבור 1-3 שעות, וזמן מחצית החיים שלה הוא 1.5-3.5 שעות. בנשים, זמן מחצית החיים מעט ארוך יותר, על כן ה-FDA ממליץ מינון נמוך יותר בנשים. זמן מחצית החיים מתארך משמעותית בזקנים, וגם להם יש צורך בהפחתת המינון. מלבד כדורים לבליעה יש גם תרסיס וטבליות לשימוש מתחת ללשון, הנספגים מהר יותר מאחר ואינם צריכים לעבור את שער הכבד.
התרופות השונות
ההבדל העיקרי בין התרופות השונות, הוא משך זמן הפעילות של כל אחת:
-
Zaleplon זמן מחצית חיים קצר - מקצרת זמן ההירדמות, אך לא מאריכה את משך השינה, ולא מטשטשת במהלך היום.
-
Zolipidem זמן מחצית חיים בינוני - מקצרת זמן ההירדמות, ועשויה להאריך מעט את משך השינה. נמנית מבין כדורי השינה הנפוצים ביותר.
-
Eszopiclone - זמן מחצית חיים ארוך - מקצרת זמן ההירדמות ומאריכה את משך השינה. חלק מהמטופלים חשים טעם מתכתי בפה לאחר הנטילה.
תופעות לוואי ותגובות בין תרופתיות
השפעת הטשטוש של תרופות ה-Z עשויה להחמיר מאד בשילוב עם אלכוהול, משככי כאבים אופיאטים, אנטי-היסטמינים, נוגדי דיכאון טריציקליים ותרופות ללחץ-דם. תרופות החוסמות את אנזימי הכבד CYP3A4 (האנזים שמפרק את תרופות ה-Z), כמו Cimetidine להורדת החומציות בקיבה, מאטות את חילוף החומרים של Zaleplon, ובכך מעלות את ריכוזן בדם. בכיוון ההפוך, תרופות המעודדות את פעילות האנזים הנ"ל, מגבירות את קצב הפירוק של Eszopiclone.
מינון יתר
מינון יתר מתרופות אלה יוצר טשטוש ניכר ובלבול, ואף מצב דמוי-תרדמת (קומה). במקרים חמורים עשוי להיות דיכוי נשימתי והשפעות על לב וכלי-דם וסיבוכים נוספים.
כדורי שינה אחרים
Ramelteon
בניגוד לגלולות הקודמות, גלולה זו אינה משפיעה על קולטני GABA. ההתוויה שלה היא לקשיי הירדמות, והשימוש בה מיועד גם לטווח ארוך. Ramelteon פועלת ע"י שינוי תפקוד הקולטנים להורמון השינה מלטונין, כך שהיא משפיעה על מקצב השינה. למעשה, גלולה זו נקשרת לקולטני המלטונין בגרעין העל-תצלובתי (SCN) במוח, בחוזקה רבה מזו של המלטונין עצמו, ומעודדת שינה מבלי להשפיע כמעט על שנת החלום (REM) והשינה העמוקה (שנת גלים איטיים, N3). גלולה זו פחות גורמת תופעות לוואי באופן יחסי. מינון יתר גורם ישנוניות. החסרונות שלה היא שהיא אינה מאריכה את השינה ואינה מונעת התעוררויות מתוך שינה.
Suvorexant
התוויה שלה היא לקשיי הירדמות ו/או שינה לא רציפה. נמנית מבין תרופות מעטות אשר אינן משפיעות על קולטני GABA. אופן פעולתה דרך מנגנון שונה לגמרי, ובהשפעה על הקולטנים למוליך העיצבי Orexin (נקרא גם Hypocretin). אורקסין זהו פפטיד (חלבון), הנוצר בבלוטת יתרת המוח (היפותלמוס) ומופץ לאיזורים נרחבים במוח. פעילותו קשורה בעירנות, אכילה ועקה (סטרס). Suvorexant פועל כמתחרה (אנטיגוניסט) על קולטני אורקסין, ומסייע לשינה ע"י חסימת מרכזים עיצביים בהיפותלמוס ובגזע המוח אשר יוצרים עירנות. תופעות הלוואי שלה דומות לאלו של גלולות שינה אחרות, כמו ישנוניות במשך היום. במינון גבוה, נשים בעיקר מועדות לחוות כאבי ראש, יובש בפה, וחלומות מוזרים. דיכוי נשימתי עשוי להופיע בסובלים מדום נשימה בשינה. מחקר אחד מצא עלייה במחשבות אובדניות באנשים שנטלו תרופה זו.
תופעות לוואי ייחודיות לגלולה זו, מאחר והיא משפיעה על Orexin:
-
נרקולפסיה
-
שיתוק שינה
-
חלומות מציאותיים, סיוטים
-
הזיות טרום שינה
-
חולשת שרירים (קטפלקסיה)
-
איבוד משקל
על כן, אין לתת גלולה זו למטופלים הסובלים מנרקולפסיה, עקב חשש מהחמרת התסמינים.
Doxepin
זוהי דוגמה לשימוש מחודש בתרופה ישנה. זהו נוגד דיכאון טריציקלי, אשר פותח בשנות ה-50 והוחלף בתרופות SSRI's בשנות ה-80. חוקרים הבחינו כי במינון נמוך יותר מהמינון הדרוש לטיפול בדיכאון, הגלולה יעילה להפרעות שינה כגון התעוררויות מתוך שינה.
כנוגד דיכאון, הגלולה חוסמת את הספיגה החוזרת של המוליך-העיצבי סרוטונין בחזרה לתא העצב הטרום-סינפטי, וגם מהווה מתחרה (אנטגוניסט) לקולטני סרוטונין. בנוסף, הם חוסמים קולטנים רבים אחרים כמו של אצטיל-כולין והיסטמינים, על כן היא מטפלת גם בגרד. היתרון שלה הוא שאינה מייצרת סבילות ותלותיות, מאחר ופועלת על מנגנונים שונים לגמרי מזה של הבנזודיאזפינים, ומיועדת לאנשים שלא הגיבו כיאות לתרופות אלו. עם זאת, היא אינה עוזרת לקשיי הירדמות, אלא רק בשמירה על שינה רציפה. מינון יתר מתרופות אלה עלול לגרום סכנות חמורות כגון ירידת לחץ דם, תרדמת, הפרעות קצב לב ואף מוות.
Trazodone
נוגד דיכאון. ההתוויה הרישמית לגלולה זו היא דיכאון, אך היא ידועה היטב בזכות השפעתה הלא-רישמית על נדודי שינה. היא פחות ממכרת יחסית לגלולות שינה. מנגנון הפעולה שלה מורכב, ומערב עלייה בפעילות המוליך-העיצבי סרוטונין, חסימת קולטני נוראדרלין ופעילות אנטי-היסטמינית. תופעות לוואי עלולות לכלול תחושת טשטוש, סחרחורת, טשטוש ראייה, לחץ דם נמוך ועלייה במשקל. תופעות לוואי ייחודית נוספת היא גרימת זיקפה לא רצונית וממושכת, הגורמת כאב ועלולה לגרום נזק בלתי הפיך לפין. בשילוב עם נוגדי דיכאון מסוג SSRI's עלול להיגרם "תסמונת סרוטונין", שזהו מצב מסוכן הכולל עליית לחץ דם, תזזיתיות, בלבול ועוד... מנת יתר עלולה לגרום תרדמת (קומה) ופרכוסים. כמו כן עשוי גם להיות הפרעות קצב לב ודיכוי נשימתי.
Quetiapine ו-Olanzapine
נוגדי פסיכוזה. גלולות אנטיפסיכוטיות המיועדות בין היתר לשסעת (סכיזופרניה) והפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), אך בעלות השפעה מרגיעה (סדטיבית), ועל כן משמשות גם לשינה. משפיעות על קולטנים של סרוטונין, נוראדרנלין, אצטיל-כולין ודופאמין. לרוב בשימוש אצל חולי שסעת או הפרעה דו-קוטבית הסובלים גם מבעיות שינה. באנשים הבריאים, הן קיצרו משך זמן ההירדמות (זמן חביון השינה) ואף דווח על שיפור באיכות השינה. קיים סיכוי, גם אם נמוך, שגלולות אלה יגרמו בעיות נוירולוגיות בלתי הפיכות כגון הפרעות תנועה. בנוסף, הן עלולות לגרום ירידת לחץ דם, עלייה במשקל ושינוי בחילוף החומרים של הגוף אשר מוביל לסכרת ובעיות קוגנטיביות.
Diphenhydramine
מוצר מדף נוגד היסטמינים ללא מרשם רופא. כדי להבין כיצד אנטי היסטמינים משפיעים על השינה, ראשית יש להבין כיצד היסטמינים משפיעים על המוח. נוגדי היסטמינים חוסמים את פעילות קולטני H1 שעל גבי תאי העצב. השפעתה על השינה מתפוגגת כעבור ימים ספורים של נטילה רצופה. מלבד היקשרותה לקולטני H1, היא מדכאת פעילות גם של קולטני אצטילכולין, מה שגורם יובש בפה, טשטוש ראייה, עלייה בקצב לב, קושי במתן-שתן, בעיות זיכרון ובלבול (תסמינים אנטיכולינרגיים) שימוש ממושך בגלולה זו נקשר עם ירידה בתפקוד הקוגנטיבי במבוגרים. מחקר אחד, אשר עקב אחרי 3,000 בני אדם במשך 7 שנים, מצא קשר בין שימוש ממושך באנטיהיסטמינים לבין התפתחות שיטיון (דמנציה), והעריך כי מי שנוטל נוגדי היסטמינים מעל 3 שנים, נמצא בסיכון גבוה ב-50% לפתח שיטיון, לעומת מי שנוטל אותן פחות מ-3 חודשים. מעל חצי מהשמשתמשים מדווחים על הפרעות שינה בגמילה מכדורים אלו.
מלטונין
הורמון שינה
השפעת כדורי שינה על דפוסי השינה
שלבי השינה מתחלקים ל-4
-
N1 - נימנום-ישנוניות
-
N2 - שינה שטחית
-
N3 - שינה עמוקה, שנת גלי-דלתא, שנת גלים-קצרים
-
שנת חלום - נקראת גם שינה פרדוקסלית, שנת REM
במצב בריא של שינה טבעית ותקינה
-
N1 - בערך 10 דקות
-
N2 - בערך 50%
-
N3 שינה עמוקה - 20%
-
שנת חלום - 20%-25%
שינה הנגרמת על ידי כדורי שינה היפנוטיים (משרי-שינה) היא איננה שינה פיסיולוגית טבעית, אלא שינה מלאכותית. ככלל, גלולות שינה מפחיתות את משך השינה העמוקה ושנת החלום, ומאריכות את שלב השינה השטחית. על כן, על אף שזמן השינה הכולל מתארך, זוהי שינה שטחית אשר אינה מטיבה עם הגוף והנפש.
-
ברביטוריאטים ונוגדי דיכאון מקצרים את שנת החלום
-
בנזודיאזפינים ואופיאטים מקצרים את שלב השינה העמוקה (N3), ומאריכים את שנת השינה השטחית (N2).
לאחר גמילה מכדורי שינה, משך שנת החלום מתארך משמעותית, ואף נגרמים סיוטים.
תופעות לוואי של כדורי שינה
-
טשטוש במשך היום
-
סכנה בנהיגה, הירדמות על ההגה ועלייה בתאונות הדרכים
-
ביטול עכבות והתנהגות מסוכנת
-
פגיעה בתפקודים קוגנטיבים: זיכרון וחשיבה
-
שיכחון (אמנזיה) כללי חולף
-
סהרוריות - התנהגויות מוזרות מתוך שינה
-
דיכוי נשימתי
-
תגובה אלרגית
-
מומים בעובר והשלכות על הריון
-
הנקה
-
השפעה ספציפיות על קשישים
-
ריבאונד אינסומניה
-
רעילות במינון יתר
תופעות גמילה מכדורי שינה
לאחר הפסקת השימוש בכדורים היפנוטיים, עלולה להיות תקופה של בעיות שינה ובעיות נוספות, הנמשכת בין לילות ספורים לשבועות. זה עשוי לקרות אפילו אחרי נטילה קצרה. זה נוטה לקרות בעיקר בגלולות עם זמן מחצית-חיים קצר. הסיבה שגלולות עם זמן מחצית-חיים ארוך גורמות פחות תלותיות היא, מאחר שהן מופרשות מהגוף לאט יותר ובהדרגה. רוב גלולות השינה, אם כן, ממכרות ויוצרות תלותיות, כיוון שהגוף מפתח אליהן סבילות, מה שמצריך העלאת מינונים כדי שהגלולה תמשיך להשפיע.
תופעות גמילה אפשריות כוללות:
-
חוסר יכולת מוחלט להירדם
-
חרדה
-
עייפות
-
בחילה
-
תחושות לא נעימות בראש
-
עצבנות
-
אי נוחות בבטן
-
פרכוסים - בעיקר אחרי הפסקה פתאומית של מינון גבוה.
איך להיגמל מכדורי שינה?
באופן כללי, הדרך הטובה ביותר למנוע את תופעות הגמילה מכדורי שינה, היא להפחית מינון בהדרגה עד להפסקה מוחלטת. תקופת הגמילה עשויה להיות מאד קשה עבור מטופלים מסוימים, ולכן מומלץ להסתייע בתהליך זה בתחליף טבעי לכדורי שינה כמו צמחי מרפא ודיקור סיני, אשר משיבים לגוף את היכולת הטבעית להירדם באופן עצמאי ללא תלות בתרופות היפנוטיות מלאכותיות.
מה לעשות כשתהליך הגמילה תקוע?
יש לערוך סקירה מחודשת ולבדוק מחדש מה עלול לגרום לאינסומניה? לדוגמה:
אינסומניה שניונית - נדודי שינה כתסמין של מחלה אחרת
-
עודף פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואיד)
-
ריפלוקס
-
תסמונת המעי הרגיז
-
דלקת מפרקים שגרונית (Arthritis)
-
גנחת הסימפונות (Asthma) או מחלת ריאות כרונית
-
כשל לבבי
-
כאבי ראש
-
פרקינסון
-
הגדלה שפירה של הערמונית
-
כאב כרוני
-
שינויים בחיים לרבות גיל הבלות (גיל המעבר, Menopause)
נדודי שינה כתופעות לוואי של תרופות אחרות
-
ממריצים
-
הורמון בלוטת התריס
-
סטירואידים
-
נוגדי דיכאון
-
חוסמי בטא ליתר לחץ-דם והפרעות קצב לב
-
חוסמי אלפא ליתר לחץ-דם וערמונית מוגדלת
-
חוסמי אנזים מהפך אנגיוטנסין
-
חוסמי כולין אסטרז לאיבוד זיכרון
-
סטטינים לכולסטרול גבוה
-
תחליפי ניקוטין
-
קפאין לכאבי ראש או עירנות
בעיות שינה אחרות
-
תסמונת דום נשימה בשינה
-
תסמונת הרגל העצבנית (רגליים חסרות מנוח)
-
הפרעות במקצב השעון הביולוגי
דברים אחרים בחיים
קשיים בזוגיות, ריב, מתיחות בעבודה, מעבר דירה, החלפת עבודות, שינויים בחיים וכו'...
