חסך שינה, סכרת והשמנה
עודכן: 22 בספט׳ 2018
השבוע מת רופא מתמחה במהלך משמרת בת 26 שעות בבית החולים, בה סבל מחסך שינה שהוביל למצב של היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר בדם) ונגמר במותו של הרופא.
מעבר לטרגדיה האישית, זו גם טרגדיה ציבורית. הטרגדיה הציבורית היא האירוניה, שדווקא מערכת הבריאות שאמונה על בריאותנו, בוחרת להעסיק את הרופאים 26 שעות רצופות ללא שינה, תוך התעלמות מההשלכות של חוסר שינה על תפקודינו.
על כן החלטתי לכתוב מאמר זה על ההשלכות של חוסר שינה על משק הסוכר בגוף.
השכיחות של סכרת והשמנת יתר עולה בקצב מרתיע, בעיקר בעולם המערבי, והגורמים לכך מהווים אבן שואבת לחוקרים בקהילה הרפואית. אחת התופעות שנראה כי צמחו כאן ב-2-3 עשורים האחרונים, זו תופעת החסך הכרוני בשינה. למעשה, זמן השינה הממוצע של אמריקאים ירד מ-8.5 שעות ללילה בשנות ה-60, ל-6 שעות ללילה בשנת 2004 – ירידה של שעתיים וחצי בממוצע!
כיום, ⅓ מהמבוגרים מדווחים כי הם ישנים פחות מ-6 שעות בלילה.
העניין הוא, שבמקביל לירידה זו בממוצע שעות השינה, ישנה עלייה בשכיחותן של מחלות כמו סכרת והשמנת יתר. מחקרים שהתחקו אחר הקשר בין חוסר שינה לסכרת ו/או השמנת יתר, גילו כי חוסר שינה משחק תפקיד בעליית השכיחות של מחלות אלו:
חוסר שינה והשמנה
קיים קשר ברור בין שינה ירודה להשמנה במבוגרים ובילדים:
תינוקות ופעוטות שישנו פחות מ-8 שע', בסיכון גבוה יותר להשמנה עד גיל 3.
ילדים בגילאי 8-11 שעודדו לישון זמן רב יותר, צרכו פחות קלוריות, השילו יותר משקל והיו בעלי פרופיל הורמוני טוב יותר, לעומת הישנים פחות.
מתבגרים שישנו פחות מ-8 שע', צרכו יותר קלוריות, יותר שומן ויותר חטיפים.
מבוגרים שישנו פחות מ-6 שע' באופן סדיר, בסיכון פי 7 למדד BMI גבוה בשנות ה-20 לחייהם.
מבוגרים שישנו בממוצע 7.7 שע' באופן סדיר היו בעלי BMI נמוך יותר, בעוד שמי שישן יותר או פחות מכך, היו בעלי BMI גבוה יותר.
איך הרפואה הסינית מסבירה את הקשר בין חוסר שינה להשמנה?
הקשר בין חוסר שינה לרעב מוגבר הוא פשוט. שינה ומזון הם שיניהם מזיני YIN עיקריים בגוף. אם השינה אינה מספקת צורך זה, אזי הנטל של הזנת ה-YIN נופל על המזון במקום על השינה.
חוסר שינה וסכרת
המחקרים מוצאים שאם חוסכים שינה מאדם בריא, יורדת לו הסבילות לגלוקוז וכך עולה התנגודת לאינסולין, כמו גם עלייה ברעב ובתיאבון, ומכאן מתקצרת הדרך לחלות בסכרת.
למה זה קורה?
סבילות לגלוקוז (סוכר) זהו מושג שמתייחס ליכולת לעכל גלוקוז מהמזון ולשמור על רמתו בדם בטווח תקין. הסבילות לגלוקוז תלויה באיזון בין הגלוקוז שמיוצר ע"י הכבד לבין ניצול הגלוקוז ע"י רקמות שרירים, רקמות שומן והמוח.
תנגודת לאינסולין משקפת ירידה ברגישות התאים לאינסולין, מה שמצריך כמויות מוגברות של אינסולין כדי להוריד את רמת הגלוקוז בדם.
אצל אדם בריא, הסבילות לגלוקוז משתנה לאורך שעות היום: כבר מהערב הסבילות מתחילה לרדת, ומגיעה לשפל באמצע הלילה. ירידה זו משקפת עלייה בתנגודת לאינסולין, ובמקביל גם ירידה בהפרשת אינסולין (שמתרחשת בלבלב) כתגובה לאכילת פחמימות.
המשך הירידה בסבילות לגלוקוז במהלך הלילה, תלויה בשינה, שדרושה כדי לשמור על רמה יציבה של גלוקוז במהלך הצום-הלילי כשאנו ישנים.
התפקיד שמשחקת השינה בוויסות הסוכר בגוף ידוע לרפואה המערבית מזה כ-15 שנים. על-כן, לא ניתן אלא להתפעל מההמלצות של הרפואה הסינית, שמטיפה מזה אלפי שנים נגד אכילה לילית ובעד שינה בשעות החושך.
במצבים של חסך שינה, מנגנון ויסות רמת הסוכר בגוף משתבש, וגורר שינויים הורמונליים שמובילים לחוסר איזון ברמת הסוכר בדם, מצב שהשלכותיו עלולות להיות מסוכנות עד כדי מוות.
מרגישים שזה לא מספיק ואתם צריכים עזרה מקצועית?
מלאו את השאלון ואחזור אליכם לייעוץ טלפוני מקצועי, או צרו איתי קשר כעת!
יש לכם שאלות בנוגע לכתבה?
כיתבו לי למטה ואשמח לענות לכם!
מקורות
Live Well Live Strong - Teaching from the chiese Nourishment of Life Tradition by Peter Deadman
#חסךשינה #חוסרשעותשינה #סכרת #השמנה #אינסולין #תנגודתלאינסולין #איסבילותלגלוקוז