דיקור סיני והורמון השינה מלטונין
המלטונין הוא הורמון בגופנו, המיוצר במוח, ומשחק תפקיד ראשי בשינה. ייצור המלטונין קשור לשעה ביממה: גובר בשעות החושך, פוחת בשעות היום, ופוחת גם עם הגיל.כינויים נוספים למלטונין הם הורמון השינה, והורמון החושך.
תפקודים
מווסת את השעון הביולוגי של גופנו ואת מחזורי העירות והשינה
יוצר תחושת נימנום
מווסת את טמפרטורת הגוף
בנוסף, מתפקד כנוגד חימצון עוצמתי המגן על הדנ"א בגרעין התא
תהליך ייצור המלטונין
המלטונין מיוצר בבלוטת האיצטרובל (Pineal Gland) שבמוח, ומופרש לדם. תחילת התהליך בקרני האור הנקלטים על רשתית העין, ומשם האות העיצבי מועבר במסלול עיצבי לאיזור הנקרא 'תת הרמה' (היפותלמוס), שהוא תחילת השרשרת ההורמונלית בגוף. בתת הרמה, האות עובר לאחד מבין הגרעינים שמרכיבים אותה, ונקרא 'הגרעין העל-תצלובתי' (Suprachiasmatic Nucleus), אשר אחראי על השעון הביולוגי בגופנו, כמו גם על העלאת/הורדת טמפ' הגוף בזמן עירות ושינה בהתאמה.
בעת חשיפה לאור, הגרעין העל-תצלובתי משנע תהליכים ביו-כימיים המעלים את טמפ' הגוף ומובילים להפרשת הורמונים כגון קורטיזול, וחוסם הפרשת הורמון השינה מלטונין.
בהיעדר חשיפה לאור, מתחדשת הפרשת ההורמון המלטונין, ומגיעה לשיאה לקראת
בלוטת האצטרובל הינה בגודל אפונה, וממוקמת במרכז המוח. במהלך היום, בלוטת האצטרובל אינה פעילה, מכיוון שייצור המלטונין מעוכב בעת חשיפה לאור, ולכן מומלץ לא לצפות במסכים (טלפון נייד, טלויזיה, מחשב) אשר פולטים אור כחול, טרם השינה. אך עם רדת החשיכה, הגרעין העל-תצלובתי מפעיל מחדש את בלוטת האצטרובל, וגורם לה להפריש את הורמון השינה מלטונין, שמשוחרר לזרם הדם. את המלטונין עצמו, בלוטת האצטרובל מייצרת מחומצת-האמינו טריפטופן, אשר בתהליך ארוך ומורכב מאד, הופך הטריפטופן למוליך-העיצבי סרוטונין, והוא בתורו, הופך למלטונין. כתוצאה מכך, אנו מתחילים להרגיש פחות עירנות ויותר ישנוניות, והשינה זמינה ומזמינה.
תסמיני חוסר במלטונין
תחושת עירנות, במקום ישנוניות, אחרי השעה 23:00
קושי להירדם
עייפות במשך היום
שכחנות
נטייה להצטננויות והתקררויות (חולשה חיסונית)
סכרת - רמות מלטונין נמוכות נקשרו לסיכון גבוה יותר ללקות בסכרת מסוג-2 (סכרת מבוגרים)
לאחרונה, חוקרים גילו שהמלטונין נמצא גם במח העצם, ומפקח על רמת האסטרוגן בגוף, ולפיכך מגן על הגוף מפני סרטן דוגמת סרטן השד.
האם התרופות שאני נוטל גורמות חוסר במלטונין?
יתכן מאד שכן.
ישנן תרופות המפחיתות רמות מלטונין:
חוסמי תעלות סידן
חוסמי בטא
נוגדי דלקת שאינם סטירואידים (NSAID's)
קפאין, אלכוהול, ניקוטין
הרשימה מלאה של תרופות שעלולות לגרום נדודי שינה
תוסף מלטונין מלאכותי
כיום בישראל קיימת תרופת המרשם 'סירקדין', שזהו מלטונין מלאכותי המיוצר במעבדה, בשחרור מושהה (ממושך).
התוויות
יעפת (ג'ט לג) - מסייע לתסמיני יעפת כגון ישנוניות וחוסר עירנות.
חילופי משמרות בעבודה ו/או משמרות לילה - לאנשים שהעבודה דורשת מהם לעבוד משמרות לילה, או בשעות מתחלפות, ובכך מפריע לדפוסי שינה קבועים.
נדודי שינה - יכול לקצר את זמן חביון השינה (זמן ההירדמות) ולמנוע התעוררויות מתוך שינה.
הפרעה במקצב של השעון הביולוגי בעיוורים
פיגור במקצב השינה-עירות - הפרעה בדפוס השינה הגורמת פיגור של שעתיים או יותר בשעון הביולוגי, וכתוצאה מכך נרדמים מאוחר יותר ומתעוררים מאוחר יותר.
תופעות לוואי
סחרחורת
בחילה
חלומות לא נעימים
פגיעה בפוריות - חוקרי הטכניון מצאו כי תוסף מלטונין מלאכותי, הניתן במינון 3 מ"ג למשך 3 חודשים, פגע בפוריות הגבר ע"י כך שהוריד את איכות הזרע.
ישנוניות במשך היום - אין לקחת את המלטונין אם עליכם לנהוג ולתפקד, ובכלל, לא מומלץ לקחת אותו במשך שעות האור.
תופעות אחרות - תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות תחושות דיכאון וחרדה עמומה, עוויתות בבטן, עצבנות, ירידה בעירנות, בלבול או חוסר התמצאות, ירידה בלחץ הדם (לחץ דם נמוך).
אסור להשתמש במלטונין ללוקים במחלות אוטואימוניות.
תגובות בין תרופתיות
נוגדי קרישה ונוגדי טסיות - תרופות מסוג זה מפחיתות את קרישת הדם, ובשילוב עם מלטונין עולה הסיכון לדימום.
נוגדי עוויתות - מלטונין עלול לחסום את ההשפעה של תרופות אלה בילדים עם בעיות עיצביות (נוירולוגיות).
תרופות ללחץ דם - מלטונין עלול להחמיר את לחץ הדם.
מדכאי מערכת עצבים מרכזית - בשילוב עם מלטונין עשוי להגביר את אפקט ההרגעה יתר על המידה.
תרופות לסכרת - מלטונין עשוי להשפיע על רמות הסוכר.
גלולות למניעת הריון - מגבירות על תופעות הלוואי של המלטונין.
ציטוכרום - יש להשתמש בזהירות אם נוטלים ואליום (Diazepem).
מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI's) - התרופה פלובוקסאמין (Luvox) יכולה לעלות רמות מלטונין, ולגרום ישנוניות-יתר לא רצויה.
מדכאי מערכת חיסון - מלטונין יכול להמריץ את מערכת החיסון, ולהפריע לטיפול המדכא חיסון.
נוגדות פרכוסים - בשילוב עם מלטונין עולה הסיכון להתקפי פרכוס.
מלטונין טבעי במזון
המלטונין נמצא באופן טבעי במזונות מסוימים, שניתן ואף מומלץ לאוכלם כארוחת ערב.
דיקור סיני והורמון השינה - מלטונין
בעזרת נקודות דיקור מסוימות, ניתן להמריץ את הפרשת המלטונין במוח באופן טבעי, ולכייל את השעון הביולוגי ולהחזיר את מקצב העירות-שינה התקין לגופנו.הטיפול אינו כרוך בתופעות לוואי, או סיכונים, והוא יעיל מאד. כעת בואו נכיר את הנקודות שיודעות לעשות זאת:
נק' Yintang - נק' זו, שמכונה גם 'העין השלישית', נמצאת בין 2 הגבות, אם כי העובדה המעניינת באמת בנוגע למיקומה היא, שהיא ממוקמת ממש מול בלוטת האצטרובל במוח. כן, אותה בלוטה המפרישה את הורמון השינה מלטונין במוחנו. בלוטת האצטרובל נמצאת גם היא בגובה העיניים, בקו האמצע של המוח, ולכן, אם ברצוננו להשפיע עליה, יש לדקר את הנק' Yintang בזווית אנכית של 90 מעלות, לכיוון בלוטת האצטרובל. Yintang מתאימה לטיפול בנדודי שינה (אינסומניה) מכל סוג שהוא, ולהרגעת מתח, לחץ, סטרס וחרדה.
נק' KID-6 + U.B-62 - אלו 2 נקודות דיקור הממוקמות בקרסול, הקשורות לאור וחושך, ובמובן זה הן מתפקדות כמו מלטונין, ומכיילות את השעון הביולוגי של גופנו. על-כן, הן מתאימות הן למצבי נדודי שינה עם קושי לעצום את העיניים, והן למצבי ישנוניות עם קושי לפקוח את העיניים:
במצבי נדודי שינה עם קושי לעצום את העיניים, מדקרים את Kid-6 עם כיוון השעון ואת U.B-62 נגד כיוון השעון.
במצבי ישנוניות עם קושי לפקוח את העיניים, מדקרים את KID-6 נגד כיוון השעון, ואת U.B-62 עם כיוון השעון.
לשילוב זה מצרפים נקודה שלישית, הנקראת U.B-1 ואשר ממוקמת בסמוך לפינת העין הפנימית, ועוזרת לבצע את ההיפוך הזה שבין עירות לשינה, בין פקיחת עיניים לעצימתן, ולהפך.
המלצות נוספות
מומלץ לכבות אורות החל מהשעה 21:00, ולהימנע מחשיפה לאור כחול הנפלט ממסכים (טלויזיה, מחשב, טלפון נייד)
מרגישים שזה לא מספיק ואתם צריכים עזרה מקצועית?
מלאו את השאלון המקוון ברפואה סינית כעת
יש לכם שאלות בנוגע לטיפול בדיקור ומלטונין?
כיתבו לי בתגובות למה >>
#הורמון_השינה #הורמון_החושך #מלטונין #דיקור #דיקור_סיני #שעון_ביולוגי